בלילה שבין ה- 31.10.05 ל- 1.11.05, עצרו שוטרי מחלקת ההונאה ומינהלת ההגירה את ניסים פז (להלן: "
המבקש") ואת ז'ולייט הבלינג ז"ל, ילידת 1970 (להלן: "
ז'ולייט" או "
המנוחה") כחשודים בביצוע עבירות מרמה וזיוף. ז'ולייט הוחזקה באגף הנשים של בית המעצר המחוזי באבו כביר (להלן: "
אבו כביר ו/או "
בית המעצר").
ב- 3.11.05 בשעות הבוקר, נמצאה ז'ולייט בשירותי התא בו היתה עצורה כשהיא במצב של חוסר הכרה. זמן קצר לאחר שנתגלתה, הועברה ז'ולייט לבית חולים איכילוב בתל אביב (להלן: "
ביה"ח"). בו ביום (להלן:
"יום האירוע") פתחה משטרת יפתח בחקירת הנסיבות שקדמו להעברת המנוחה לבית החולים (להלן:
"צוות יפתח"). כמו כן מונתה באותו יום ועדה בודקת בראשות פקד עופר בילבסקי (להלן: "
הקצין הבודק" ו/או "
ועדת הבדיקה").
ב- 6.11.05, נפטרה ז'ולייט בביה"ח.
ב- 7.11.05, ניתחה ד"ר מאיה פורמן-רזניק את גופת המנוחה במכון לרפואה משפטית בתל אביב (להלן: "
המכון"). במהלך הנתיחה צולמו מספר תצלומים ונלקחו דגימות שונות על מנת לאפשר ביצוע בדיקות טוקסיקולוגית. ממצאי הנתיחה מפורטים בחוות דעת אותה ערך פרופסור יהודה היס (להלן: "
חוות הדעת") ב- 30.11.05.
ב-8.11.05, סיימה ועדת הבדיקה מלאכתה והגיעה למסקנה, שהמנוחה, שנעצרה על פי החלטה שיפוטית לשישה ימים, ביצעה בבית המעצר מעשה אובדני, מבלי שהראתה קודם לכן סימני מצוקה חיצוניים. לדעת הקצין הבודק, המנוחה התאבדה באמצעות כבל אנטנת טלוויזיה, שכמוהו נמצא בכל תא בבית המעצר. הקצין הבודק סיכם ממצאיו במסקנה, שהסוהרים והצוות הרפואי ביצעו מלאכתם נאמנה, לא גרמו לאירוע ולא יכלו למנוע אותו.
ב- 22.12.05, פנה המבקש (שלמרבה הצער נפטר בינתיים גם הוא) באמצעות עו"ד חיים קנת (להלן: "
הסנגור") לבית משפט זה בבקשה לעשות שימוש בסמכות שבחוק חקירות סיבות מות תשי"ח-1958 (להלן: "
חוק חס"מ") ולפתוח בחקירת נסיבות מותה של המנוחה, שהיתה בת זוגו (להלן: "
הבקשה"). על פי הבקשה מכלול הנסיבות מבססות חשד, שמות המנוחה נגרם בעבירה.
ב- 25.12.07, הוחלט להיענות לבקשה והוכרז על פתיחה בחקירה על פי חוק חס"מ (ראו החלטה בעמ' 1 לפרוטוקול).
ב- 1.01.06, ביקש הסנגור להשלים את החקירה בנקודות שונות, ולהורות למשטרה להמציא לעיונו מסמכים, ביניהם: כל התיעוד שנאגר בביה"ח בתיקה הרפואי של המנוחה (להלן: "
התיק הרפואי") ותיעוד משטרתי מפורט המשקף את שרשרת העברת המוצגים הרלוונטיים.
ב-2.02.06, במעמד המבקש, הסנגור ונציגת פמת"א עו"ד קלאודיה בילנקה (להלן:
"הפרקליטה") הוטל על המחלקה לחקירות שוטרים (להלן:
"מח"ש"), להוסיף ולחקור את האירוע, בהנחיית הפרקליטה ובפיקוח שיפוטי (ראו עמ' 6 לפרוטוקול). לשם כך מונה מח"ש צוות בראשות רפ"ק אבי פרץ (להלן: "
צוות מח"ש"). חקירת צוות מח"ש ארכה חודשים, עדים שנחקרו בעבר נחקרו שוב, ונגבו עדויות מעדים נוספים. כמו כן, בהנחיית ב"כ הצדדים פנה צוות מח"ש למכון בשאלות הבהרה וקיבל תשובות בהתאם.
גם החומר החדש לא העלה ממצאים באשר לזהותם של האחראים למות המנוחה. לנוכח עמדת המבקש וסנגורו, הובאו בפני העדויות והמוצגים שאספו וועדת הבדיקה וצוותי החקירה. בדקתי את מכלול החומר ושמעתי עדויותיהם של: השוטרים שהיו בתפקיד במועדים הרלוונטיים, את אנשי הצוותים הרפואיים שטיפלו במנוחה עד למותה, את שותפתה לתא רחל פרחי (להלן: "
רחל"), ואת הפתולוגים פרופ' היס וד"ר חן קוגל (להלן: "
ד"ר קוגל"), שערך חוות דעת לבקשת הסנגור.
מהחומר שבפני עולה תשתית עובדתית כדלקמן:
נושאי התפקידים הרלוונטיים
-
סוהרים מאגף הנשים והנוער באבו כביר
א.
דנה בהירי - מפקדת האגף בבית המעצר נחקרה פעם אחת במח"ש ב- 12.02.06, לא העידה בפני.
ב.
ג'ני גונסון (להלן: "
ג'ני"), ששמה הקודם חן סימון, כתבה את המזכר במ/19, נחקרה שלוש פעמים (הודעות במ/20א-ג), העידה בפני בעמ' 108-116.
ג.
אלינה וסקין (להלן: "
אלינה"), נחקרה שלוש פעמים (הודעות במ/23א-ג), העידה בפני בעמ' 119-125.
ד.
מחמוד עאמר המכונה "תורכי" (להלן: "
מחמוד") נחקר פעמיים (הודעות במ/21א-ב), העיד בפני בעמ' 116-118.
ה.
טארק ביסן (להלן: "
טארק") נחקר פעמיים (הודעות במ/22א-ב), העיד בפני בעמ' 118-119.
2.
הצוות רפואי באבו כביר